האתר עדיין בהקמה. הטעויות  והשיבושים בטיפול!  
קורס מבוא למסור נימה עומד להיפתח ב 30.11.20
פנאי יכול להיות מעיק

פנאי יכול להיות מעיק

פנאי יכול להיות מעיק ויכול גם להיות הזדמנות לעשייה שקטה ומרוכזת, בלי השעון המתקתק ברודנות, בלי רשימת המטלות והמחויבויות המעיק.

אז זה מה שהשלמתי בימים האלו.

זו אמי בת ה – 91, שכעת בבידוד חברתי כמובן, שותה קפה בנחת, בימים יותר ידידותיים.

לכולם, חג אחר – שיהיה זהיר ונינוח ומלא תקווה ליציאה שוב לחירות

הוספת משקל למקבת – פטיש עץ לגילוף

הוספת משקל למקבת – פטיש עץ לגילוף

קשה למצוא מקבת – פטיש עץ (או גומי), עם יחס גודל – משקל,
המתאים לצרכים המשתנים של העוסקים בגילוף עץ.
לכל אחד משקל מועדף, המותאם לאופי העבודה, לסוג העץ וליד האוחזת במקבת.

באחד הימים הגיעה ר. לבית המלאכה ואמרה שפטיש העץ אותו יצרה,
מתאים ונוח לה בצורה ובגודל, אבל אינו כבד מספיק.
בגלל המשקל הקל יחסית, נאלצת ר. להפעיל כוח רב בכדי לקבל תוצאה מספקת,
צורת עבודה מתישה.

כך פתרנו את הבעיה:

פטיש מעץ אלון לבן, תוצרת בית.
אורך כ – 30 ס"מ
עובי הראש 5X5 ס"מ
קידוח במרכז הראש; עומק קדח
כ – 10 ס"מ קוטר הקדח מותאם
לקוטר מוט הברזל שישמש
למשקולת, ועוד קצת,
שיהיה מקום לדבק.
במקרה זה קוטר הקדח 12 מ"מ.
ככל שנבקש להוסיף יותר משקל,
נבחר במוט בעל קוטר גדול יותר.
הכנת דבק אפוקסי דו רכיבי, הכנסתו לקדח כך שהעודף ידחק החוצה עם הכנסת מוט הברזל, והכנסת המוט בעזרת פטיש.
העמדת המקבת לייבוש, בניצב, ע"פ ההנחיות שעל קופסת הדבק.
ולעבודה!

ט"ו בשבט, חג האילנות, בארה"ב ובמדינות נוספות

בסוף אפריל, מציינים בארה"ב את "יום העץ" הוא Arbor Day,
Arbor בלטינית = עץ,

יום העץ הראשון התקיים ב – 10.4.1872 במדינת נברסקה שבארה"ב, מדינה שבמאה ה – 19 היתה בעיקרה מישורים חשופים.
זו היתה יוזמה של עיתונאי, עורך ה – Nebraska City News ופוליטיקאי, בשם סטרלינג מורטון (Sterling Morton),
אדם שבפעילותו הציבורית, עסק בקידום טכנולוגיות חקלאיות ואף כיהן כשר החקלאות במדינתו, נברסקה.
מורטון הטיף לנטיעות רחבות היקף, נטיעות של עצי פרי, עצי נוי ועצים כשוברי רוחות.
בהיותו שר החקלאות של נברסקה, הציע מורטון למסד יום נטיעות במדינה.
הוא קיווה שמעבר לנטיעות למעשה, ישמש יום זה לפיתוח מודעות הציבור לחשיבותם הרבה של העצים כמניבי פירות, כנותני מחסה וצל, כמשמרי קרקע, כמקור דלק וכנוי.
היוזמה הוכתרה בהצלחה עד כדי כך, שביום העץ הראשון ניטעו בנברסקה למעלה ממיליון עצים.
למרות זאת, חלפו שלש עשרה שנים נוספות עד למיסוד יום החג.
התאריך שנבחר היה ה-22.4, יום הולדתו של מורטון.
משך השנים הצטרפו מדינות נוספות לנברסקה, כשכל אחת בחרה בתאריך המתאים לאקלים המקומי. כיום מציינות את יום החג כל מדינות ארה"ב.
בשנת 1970, כמאה שנים לאחר יום העץ הראשון, הכריז הנשיא דאז, ריצ'רד ניכסון, על יום שישי, האחרון בחודש אפריל, כתאריך הלאומי לציון יום העץ.
כיום מספק האירגון הלאומי האמריקאי ליום העץ, מדי שנה, כ – 18 מיליון שתילי עצים לנטיעות.

גם באוסטרליה מציינים את יום החג תחת אותו השם: Arbor Day
החג צוין לראשונה ב – 20 ליוני 1886 באדלייד שבדרום אוסטרליה. היוזמה היתה של אדני בראון, מי שהיה אחראי לשימור היערות במחלקת היער של דרום אוסטרליה. עם השנים התפשט החג לשאר חלקי אוסטרליה ואף עוגן בחוק בשנת 1919.

לחג העץ, או כפי שאנחנו קוראים לו, חג האילנות, יש מקבילות בעוד תרבויות ומדינות בעולם.
ביפן מציינים שבוע ירוק,
בקוריאה זהו שבוע האהבה לעץ,
ביוגוסלביה זהו שבוע הייעור,
בהודו – הפסטיבל הלאומי לנטיעות עצים,
באיסלנד – יום הייעור של הסטודנטים,
ובישראל כמובן – ט"ו בשבט.

נגרות עם ילדים

נגרות עם ילדים

כשהורה קונה לפעוט מפתחות פלסטיק, גדולים וצבעוניים, הוא מצפה שהילד ישמח בהם לאורך זמן.
הנחה המבוססת על עיניינם האינסופי של פעוטות במפתחות אמיתיים. אבל זה לא מה שקורה.
ילדים רוצים את הדבר האמיתי, הם רוצים טלפון אמיתי ומקלדת אמיתית וגם כלי עבודה אמיתיים.
הם ממש לא רוצים לשמוע את המילים המקוממות "כשתהיו גדולים…"

כבר מגיל צעיר יכולים ילדים לעשות נגרות אמיתית.
עם יד מכוונת ועין משגיחה ועם חופש לחקור את הכלים ואת החומר ואת דרכי המפגש בינהם.
ילדים קטנים יכולים ללטש ולהדביק ולדפוק מסמרים.
מרגע שהם יודעים לקרוא מספרים, הם כבר בשלים גם למדוד ולסמן ואז לנסר ולקדוח ולבנות מוצרים של ממש.
חווית הנגרות בונה אצל הילדים תחושת ערך ותחושת בטחון ביכולת שלהם להשתלב במה שנחשב עולם המבוגרים.
חשוב להם להרגיש גדולים ויכולים.

ילדים אוהבים את עבודת העץ, זו חוויה כל-כך שונה ממה שקורה בביה"ס.
בעבודת הנגרות כל החושים משתתפים. הילדים מריחים את העץ, שומעים את חיכוך המסור בעץ ואת מכת הפטיש במסמר,
הם רואים את דוגמת סיבי העץ וחשים את החיספוס והחלקות של העץ בשלבי העיבוד השונים ומרגישים את המשקל שלו.
בשונה מהעבודה הדו-מימדית בציור, צביעה והדבקות, בנגרות פוגשים הילדים את התלת מימד.

בניית מוצר שימושי שזוכה להערכה ממעגל המבוגרים ומשמש בחיי היומיום, נותן לילד המון סיפוק,
כך גם לגבי מוצר שנותנים במתנה.

גני ילדים רבים כוללים לצד פינות היצירה השונות, פינת נגרות.
חבל שעם המעבר לבית הספר, סדרי העדיפויות משתנים, הדגש מושם על למידה עיונית.
מלאכת הכפיים, המעשירה כל-כך, נדחקת לשוליים.
הנטיה הזו הולכת ומקצינה עם הגיל.
רבים הילדים הגדלים להיות חכמים ומצליחים בלימודים אבל חסרי אונים בעולם הפיסי
ורבים הילדים שמתקשים בעולם העיוני ולא ניתנת להם ההזדמנות להצטיין בעולם מלאכת הכפיים.
תנו להם לנגר.